|
תקע [אנשלאגען] (ב"ק יח קידושין כז) תני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו וכו' עד תקע באזנו וחורשו פטור אחזו ותקע באזנו וחירשו (בכורות נ ב"ק לו שם צ) התוקע לחברו נותן לו סלע ולא תימא סלע ד' זוזי אלא פלגא דזוזא וקרו אינשי לסלע פלגא דזוזא חנין בישא תקע לההוא גברא פי' תקיעה בקול באזנו ולא בהכאת יד כדאמר המבעית את חברו פטור מדיני אדם כיצד תקע לו באזנו וחירשו פטור אחזו ותקע בו וחירשו חייב והכא כשאחזו ותקע ולא הזיקו: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|