[טרגרייפען] (עירובין פה) רבי יהודה אומר אם יש תפיסה של יד בעל הבית אינו אוסר עליו פי' דאית ליה לבעל הבית מקצת כלי תשמיש באותן בתים דכיון דלא עקר דעתיה מנהון ההוא איניש דדר שם לא אסר מאן דאחית עירוב. (נדרים מו) אם יש לו בהן תפוסת יד אסור (גמרא) כמה תפיסת יד אמר רב נחמן למחצה לשליש ולרביע אבל בבצים מותר פי' שייר לעצמו הבצים שגובין במרחץ פי' אחר אם שייר לעצמו מקום במרחץ כדי ליבש שם בצים של יוצר והן עיגולין קטנים של אדמה שעושין מהן כלי חרס (פסחים סה) תפיסה בעלמא פי' היה מתפישו ד"א כגון צרור וכיוצא בו כנגד הכוליא לעמוד על המנין (ב"ב קלו) האחין שקנו אתרוג מתפוסת הבית פי' קודם שיחלוקו האחין בנכסי האב קנו אתרוג מן הערבון של אביהן קנו מתפוסת הבית חייבין כבר פירשנו בערך קלבון (ע"ז מה) מפני מה האשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם פ' בגמ' כל שיש בה תפיסת ידי אדם לאיתויי מאי לאו לאיתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו (סנהדרין מה) והתניא אין נקברין עמו אמר רב פפא מאי עמו עמו בתפיסתו פי' בד' אמות דיליה כדגרסינן מת תופש ד' אמות דיליה (כתובות מו) והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת פי' לא נתפשה באונס אלא ברצונה מסרה עצמה לביאה אסורה. (שבת ז) ותופשת עד עשר' פי' דעד עשר' הויא כרמלית אבל למעלה רשות היחיד וי"מ מקום פטור הוא (א"ב לשון פסוק אבי כל תופש):