[וועגען. נעמען] (ב"ק קיט) שכר אשתו מתקולתא כבר פי' בערך צף רב חסדא הוה ליה אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל פי' כשעור שהיה נותן לרב חסדא היה שוקל לעצמו ונוטל ואינו פוחת לעצמו כלל אע"ג דרב חסדא מריה דארעא הוה לא היה נותן לו יותר כלום זה פי' חכמי מגנצא בפי' ר"ח כתיב אריסיה דרב חסדא הוה תקיל יהיב תקיל שקיל והוה שקיל אגרא ופחתא סלקיה ושקל מה דאית ליה אמר ונפין לצדיק חיל חוטא (ב"מ ע) ההוא דורא דבי מר עוקבא דהוה בי מר שמואל תקיל יהיב תקיל שקל ושקל אגרא ושקיל פחתא (כתובות קיב) רבי חנינא מתקיל מתקלא פי' היה שוקל האבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ונמצאו כבדות אמר נכנסתי בגבול ארץ ישראל כדכתיב ארץ אשר אבניה ברזל תקלין חדתין תקלין עתיקין עיין בערך כפרת (א"ב בדניאל תקל ופרסין ותרגום לו שקיל ישקל כעסי מאים תקל יתקל רוגזי):