[זיך פעסטזעצען] (שבת קכג) גזירה שמא יתקע בה מסמר או יתד (יבמות נד) והאמר רבה (ב"ק כו) נפל מראש הגג ונתקע חייב בד' דברים פי' נזדמן לו שנפל על כריסה ובא עליה חייב בד' דברים בנזק בצער בריפוי בשבת אבל בבושת אינו חייב עד שיתכוין כדבעינן למימר לקמן בזה (יבמות קכו) התוקע עצמו לדבר הלכה אין לו תורה פי' כל האומר אין לי אלא תורה שאומר אין לי עסק בכל המצות אלא בקריאת תורה בלבד אין לו תורה כלו' אפילו שכר קריאת התורה אין לו דכתיב ולמדתם ועשיתם וכו' כלומר כל המתעתק בעשיית המצות יש לו שכר המצות שכר לימוד תורה אבל המתעסק בקריאה בלבד אף על גב דמגמר לאחריני ואלו עבדי מנות איהו לית ליה אגרא (ב"מ פה) אמר לו אצל מי אתה תוקע: