[געפלאסטערטער באדען. דורך אנאנדער] (יומא יט) עמד והפג אחת על הרצפה (שקלים פ"ו) מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה את הרצפה משונה (בריש תמיד) הגיע לרצפה והפך פניו לצפון (מגילה כב) רצפה של אבנים הואי וכדתניא ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה עליה אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה על אבנים שבמקדש וכדעולא דאמר עולא לא אסרה תור' אלא רצפה של אבנים ואמר עולא לא אסרה תורה אלא פשוט ידים ורגלים ולמה נקרא שמה רצפה שהיה עשוי קרקע העזרה מאבני שיש חשובים קטנים מגוונים הרבה והיו רצופין ונראין כאחד (בפ' אחרון דאהלות) הרוצף בית הפרס באבנים שאינו יכול להסיטן פי' שוטח שם אבני שיש כדכתי' ואת הים הוריד מעל הבקר הנתשת אשר תחתיה ויתן אותו על מרצפת אבנים ואומר נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה בכל הבגדים (נגעים פי"א) שתי אם הוה רצוף מטמא פי' לאלתר כשמסיך המסכת מאספו ומגלגלו על מנור אורגי' (נדה מג) דאשתכח מאכולת רצופה אימור שמש רצפה פי' דחקה (ב"ב לז) אכלן רצופין אין לו חזקה מכרן רצופין אין לו קרקע פי' קרובין בטועין זה בצד זה בלי הפרש בינתים כלו' מעורבין זה לזה (שבת טז) איכא ביניייהו דרצפינהו מרצף פי' כגון שפוד שנרצף ששוקע כתלי הכלי בתוכו ונעשה כאלו נשברו כתליו לאביי דחייש שמא יקבנו בכדי טהרתו אע"ג דרצפיה חייש ועדיין טומא' ישנה עליו לרבא פרחה טומאתו דהא רצוף ולאו כלי הוא פ"א דרצפינהו מירצף ששיברו מהכל למאן דאמר שלא יקבנו בכדי טהרתו ליכא למחן דאמר שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה איכא דרצפינהו כמו מאכולת רצופה (זבחים צג) פותחו והא כלי אמר רחמנא ולא כלי הוא דרציף ליה מירצף (ב"ר פ"ז) רצוף רצפך דהיא טבא באולפנא כלומר רבוע לך ושטח עצמך כארץ: