[געבילדעט] (חולין סד) שאם ריקמה וניקבה תטמא בכעדשה. (שם קכו) ביצת השרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהיא טמאה (נדה כד) אם היתה מרוקמת תשב לזכר ולנקב הפי' אם היתה אותה החתיכה מרוקמת מצוירת כצורת אדם ואין בה לא סימן זכר ולא סימן נקבה סופרת לזכר ולנקבה (שם לא) רקמתי בתחתיות ארץ רדתי לא נאמר אלא רקמתי פי' לא נגמרה ריקום הצורה אלא במדור התחתון שהוא תחתיות ארץ המחושקה ברקמי זהב כבר פי' בערך רם (יומא עב) רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך ב' פרצופין: