[מארדען] (פסחים כה סנהד' עג) רבי אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וכי מה למדנו לרוצח מעתה פי' מה נלמד לרוצח מן הנערה וכי י"ל אם יקום איש על רעהו ורצחו אין לו דין מות כמו זו הנערה שכתוב בה אין לנערה חטא מות אלא זו נער' באה ללמד לאחרים ונמצאת היא למדה והוקשה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור כך הנערה המאורסה אם יאמר לה השמיעי לי ואם לאו אני הורגך תהרג ואל תשמע לו ואם תפשה ונתחזק עליה אין לה חטא מות וזהו דשאלתות ובריש זו ההלכה אלא ניתן להצילו בנפשו מנ"ל אתיא בק"ו וכו' עד דבי רבי תנא הקישא הוא כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו לרוצח מעתה הר"ז בא ללמד ונמצא למד פי' מה יליף נערה מאורסה שהיא אנוסה ופטורה מן רוצח שהוא מזיד וחייב בא ללמד הרוצח לנערה ונמצא למד ממנה מה נער' המאורס' ניתן להצילה בנפשו שהרואה מי שרודף אחריה לבועלה ואינו יכול להצילה בענין אחר אלא בנפשו של רודף יהרוג הרודף להצילה דכתיב ואין מושיע לה הא יש לה מושיע מושיע בכל מה שיכול אף רוצח ניתן להצילו לנרדף בנפשו וזה שבראש ההלכה מה למדנו לרוצח בשתי ענינים דרשו הפסוק רבי ותנא דבי רבי: