[איין ארט צוויבעל] (שביעית פ"ז) וממין הצובעין הפואה והרכפה פי' בלשון ישמעאל שגד מרים והן עיקרין שחופרין מן הארץ ושולקין אותן ושותן המים ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם (בסוף מעשרות תוספתא) איזהו בצל של רכפה כל שעקצו מעוך לתוכו כבר פי' בערך קילקי. וי"מ בצל של רכפה פי' בצל קשה שהאוכלו מדמע: