[מיהלע] (ביצה כב) הריחים של פלפלין טמאין משום ג' כלים וכו' פי' כלי עץ חקוק ובאמצעיתו טס של ברזל קבוע במסמרים עומדים מלמטה והיא נקוב נקבים דקים כמין כברה והעליון משופה ליכנס בתוך התחתון ומצופה ראשו של עליון ברזל עשוי כמין פטפוטים בלוטין קטנים קטנים ונותן הפלפלין באותו ברזל המתוח באמצע החקוק לארכו הנקוב ככברה ושוחקין בעליון שראשו מצופה ברזל כמין פטפוטין קטנים גסין יותר מעט מן הנקבין ונותן הפלפלין על הברזל העשוי ככברה וטוחן בעליין וכשישחק יורד מן הנקבים למטה רש בקרקעית התחתון נקב גדול סתום כשרוצה פותח ונוטל הפלפלין השחוקין ומפורש בגמ' שלנו וגם כך פי' בירושלמי התחתון כלי קבול העליון משום כלי מתכות אמצעי משום כברה. ריחים בצוארו ועוסק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו (קדושין כט) פי' הא לן לבני בבל דאית להון נכסים ושדות וספק בידן לעשות תרווייהו נושא ואחר כן לומד הא להו לבני ארץ ישראל דלית להו שדות ומזונות מרווחים ודאי אשה ריחים בצוארה: