[רייטען, פראפפען] (בריש כלים) למעלה מן המרכב מושב ששוה מגעו למשאו (שם פכ"ג) מה בין מרכב למושב מרכב חלק מגעו ממשאו פי' שמשאו מטמא בגדים ומגעו אין מטמא בגדים ומושב לא חלק מגעו ממשאו פי' אלא אפי' מגעו מטמא בגדים והכי תניא בסיפרא והנושא אותם מה ת"ל שיכול אין לי שמטמא במשא אלא מרכב בלבד משכב ומושב מניין ודין הוא ומה אם מרכב שאין מגעו מטמא בגדים משאו מטמא בגדים משכב ומושב שמגעו מטמא בגדים אינו דין שיהא משאן מטמא בגדים ת"ל והנושא אותם לרבות המשכב והמושב וכדומה לו מי חטאת שחלק נמי מגען ממשאן שמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמאין במגע ולא במשא כדמפרש ביומא ובנדה טומאה נמי חלק מגעה ממשאה ועשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים שהבהמה הטמאה הנוגע בה אינו מטמא בגדים והנושא מטמא בגדים זה פי' רבי ניסים ז"ל (פסחים ג) בזכר קראו מרכב ובאשה קראו מושב פי' מרכב פיסוק רגלים ודרך גנאי באשה להזכירו אבל ברכיבת גמל וכיוצא בו שהוא משום פחד שמתירא שלא תפול אי אפשר שלא להזכיר רוכבת רכבת כתיב ואם תאמר לכתוב ישבת חסר ו' לא אשכחן ישבת חסר אלא למדרש או לרמוז שכל יושבת מלא יושבת בארץ עוץ יושבת תחת תומר לפיכך רכבת בלשון קצרה. (ב"ב יז) שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב פירוש שכב רחים התחתון ויש בנין מכל סביבותיה טפח רכב העליונ' המורכבת עליה (עירובין נד) רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שהולכין מעיר לעיר וכו' צחורות שעושין אותן כצהרים וכו'. מרכיבין דקלים כל יום כבר פי' בערך נסן (ב"ב סב) לה אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט' קבין (שם עג שם קד) ריכבא דדיקלא מאי תיקו פירוש משימין אילן בתוך אילן פ"א דקלים רצופין: