[הויך, שטאלץ] אכסדרה רומיתא כבר פי' בערך אכסדרה. פ"א אע"ג דפתיחן ורויחן מן הצדדים הני אכסדרי רומיתא גבוהן פתחיהון ורמות הלכך יש להן ד' אמות. (ע"ז כד ב"ר פ' נה) רומי השיטה התנופפי ברוב הדריך פי' זה ארון שהיה מעצי שטים רומי לשון הגבהה התנופפי ל' הגבהה ס"א רוני ל' רנה המחושקה ברקמי זהב שהיה מצופה בציורין של זהב כענין וחשק אותם בדביר ארמון בהיכל. (שבת צד) התם רוחא הוא דנקיטה להו פי' משום גסות הרוח הולכין עקב בצר גודל אבל אם מצטרך להם הרבה יכולין לרוץ (שם קיג) כיון דכל יומא לא עביד הכי והאידנא עביד הכי לא מתחזי כרמות רוחא (ע"ז עב) והאי דלא הדרי בהו רמות רוחא הוא (שבת קי) רמות רוחא הוא דנקיטא ליה פי' מ"ה מותר ליטול כרבלתו שממנו אינו מסתרם אלא משום הכי אינו נזקק שוב לזווג שרמות רוחא ניטלה ממנו אבל לעולם אם היה אפילו ממילא הוה אסור והא דאמר דמעיקר שמותר הוא שכבר סרוס הוא. (נדרים יח) סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת פי' ביהודה היינו ירושלים דהויא חלקו של יהודה אסור דאיכא למימר כתרומת הלשכה נדר דלשכה הוי בארץ יהודה דהוי כדבר הנדור ובגליל מותר דאם אמר הרי עלי כתרומת הלשכה הואיל ואין בגליל לשכה אלא תרומת הגורן היינו דבר אסור שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה לפי שאינה ביניהן. (יבמות עד) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסקה תחת תבשילך ואם היה שמן תרומה טמאה מדליקו בנר מכאן שמותר ליהנות מתרומה טמאה. ובזו ההלכה מפורש שהתרומה והבכורים שוין. דתנן התרומה והבכורים חייבין עליהן מיתה וחומש וכבר פי' זה המשנה בערך טען (שם צ) ת"ש אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין שלם חולין טמאין וכו' עד והוינן בה במזיד אמאי תשלומיו תשלומין תבוא עליו ברכה דאכל מידי דלא הוה ליה למיכל אפילו בימי טומאתו וכו' מכאן שאסור לכהן לאכול תרומה טמאה לעולם אפי' בימי טומאתו וכו' (גיטין נג) אי מטמא תרומ' משום דקא מפסיד לה לגמרי פי' דאסרה באכיל' לעולם כדאמרן אבל מטמא חולין דלא קא מפסיד לה לגמרי אימא לא פי' דמותרת בהנאה כדאמרן (תרומה פ"ד) רא"א תרומה עולה במאה ואחד פי' אם נפלה סאה אחת של תרומה בק' חולין לוקח מהן אחד ואומר זו היא התרומה שנפלה והשאר מותר ואם החולין פחות מק' אסור הכל. (חולין קיז) תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד פירוש מדשן אפר המערכה וקומץ ממנו בקומצו ונקרא תרומת הדשן כשם שנאמר במנחה והרים ממנו בקומצו פי' בתורת כהנים ושמו כולו שלא יתפזר וקבלה היא שנבלע במקומו (כתובות כד) בתרומה דרבנן אכיל בתרומה דאורייתא לא תיכול פי' תרומת ת"ל ותרומת א"י תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה כבר פי' בערך דמאי ובערך חזר: