[אפפער] (נדרים כ) נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים. (ע"ז סה) רב יהודה שדר קרבנא לאבידרנא ביום חגם (חולין ה) באטמי דקיימן בקרבנא פירוש בסכין של אלילים יריכות שלימות שרוצה לשלח מנחה הפסידן ומנען מלשלח ולא נהנה. (מעשר שני פ"ד) המוצא כלי וכתוב עליו קמד"ט"ת ק' קרבן מ' מעשר ד' דמאי ט' טבל ת' תרומה וכו' עד רבי יוסי אומר וכולן שמות אנשים הן ק' קרח קין מ' משה ד' דוד ט' טוביה ת' תרח כלומר שלהן הן וחולין הן: