[וואסער פאמפע] (מ"ק ב) אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון בא"י (מקואות פ"ח) אפילו נתמלאו בקילון (מכשירין פרק ד') הממלא בקילון עד ג' ימים טמאים פי' כשהמים מקובצים במקום אחד ומבקשין להביא אותן אל שדה אחר עושין לו דרך שיבואו בו המים ושם אותו הדרך שנמשכין בו המים נקרא קילון. פ"א מי קילון גומא עמוקה שיש בה מים ואינה מליאה וטרחא למדלא מינה מי גשמים אתו לידי מי קילון כלו' כי מדלו מינה נחסרת וממילא נעשת מי קילון וטריחא מילתא (א"ב פי' בל"י עץ ארוך שואבים בו מים מן בורות עמוקים):