[שטרענגעל] (פסחים לט) יוצאין בהן ובקלח שלהן (פרה פי"א) מצות אזוב ג' קלחין ובהן ג' גבעולין פי' כשיצאו ב' וג' קנים משורש אחד שמן קלחין (נדרים כ) שמואל הוה בדיק נפשיה בקלחא פי' היה משים קלח של כרוב בפיו ובולעו ומפשפש כל מעיו (ערובין יו) בשליפין בקנים ובקלחות פי' כמו קלח של כרוב קלחים של ירקות שנתעבו ונתקשו ונעשו יבשין. (חולין קכא) בקלחא ומשום יד פירוש הקנה שלהן כגון קלח של כרוב ומשום יד של כלים שרוצה להשתמש בקלחים הללו. (יומא מא ב"ק סא) כאן בקולחת כאן בנכפפת. ס"א קולטת ס"א קודחת וכבר פי' בערך קדח (חולין קלח) אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתנן (פיאה פ"ג) המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פאה מכל אחד ואחד אמר רבי יהודה וכו':