[גאנץ האפיג, דיכט פעסט] (ב"ק עז) טהורה מטמאה מי מעברא דאעבר מקלוט דר"ש פי' שפרסתו כולה אחת ואינה סדוקה כמו החמור (חולין סח) חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה ואליבא דר"ש ואע"ג דאמר ר"ש קלוט במעי פרה אסור ה"מ היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי. (בכורות ו) ת"ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייבת ר"ש אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו איבעיא להו לאכילה מי בעי ר"ש ראשו ורובו או לא וכו' עד ר"ש אומר גמל גמל שני פעמים וכו' (שם מג) לקלוט וחטין דליתנהו באדם ובבהמה נמי לא פסלי פי' חטין דאדם לא הוו בגלוי כשל בהמה ולא פסלי באדם ולא קלוט דלא בעינן באדם פרסות סדוקות: