|
קלט [אננעהמען] (ר"ה יב) דתנן (שביעית פ"ב) ר"י אומר כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים שוב אינה קולטת וכו' פי' לדברי האומר ל' צריך ל' ול'. ל' לקליטה ול' לעלות לו שנה וכן לדברי האומר ג' שלשה נקליטה ול' לעלות לו שנה וכן לדברי האומר ט"ו. (שבת קיז בגמ' מצילין) ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט (גיטין עט) כמאן כרבי דאמר קלוטה כמו שהונח' תפוסה באויר אע"פ שלא הונחם כמו שהונחה דמיא (עירובין צט) קולט אדם מן המזחילה פי' שחוטף בידו ושותה אבל נוטל מן המזחילה כשהוא מצרף ידו למזחילה אסור. (סוכה מט מעילה יא) אפילו תימא רבי אליעזר ברבי צדוק דאיקלט איכא דאמרי לימא מתניתא רבי אליעזר בר צדוק ודאיקלט וכו' (פסחים נב) לרבי יהודה גברא דחמרא קלטינהו פירוש לפי שהולכין למקום שכלו על גבי החמור קלטן גבו של חמור לחייבה ביעור והיא החזירן למקומו ועדיין לא כלו שם: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|