[שלייפע באנד] (כלים פי"ו) התרמל משיחסום וינקב ויעשה את קהותיו ויש שקורין קיחותיו פי' מסגרותיו ובלע"ז שמו אסול"י שבהן סוגרין כלי עור. אזניו כמו אזנים קטנות סביבות התרמל כאזנים של דיסקיות שיתן זו לתוך זו וסביבות השטיח מכניסין וסביבות הקטבליא ומכניסן באותן אזנים חבלים וסוגרין אותן בהן ומצין שזה קחותיו לשון סגירה שנאמר ולאסורים פקח קוח: