[איינגעשרימפען] (סוכה כג) זמנין דמיתא קווצא (כווצא) ולאו אדעתיה (שם לב) כפוף קווץ סדוק (חולין מג) איזהו וושט עצמו כל שחותכו וקווץ (וכווץ) פי' ענין צמיתה וכבר פי' ענין הזה בערך כווץ: