[זויער ווערדען] (ברכות מ) קוה חמרא ברומנא (פסחים קיז) צריך להקהויה וצריך לסמוכיה (ב"ב לו) מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא (כתובות סא) יושבת בקתידרא כללא דמלתא כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא (בויקרא רבה בסוף זאת תהיה) אמר לה הקהיתה אזל לי' חמרא (א"ב אולי מלשון ושני בנים תקהינה פי' שיש בה טעם חומץ):