[פארמע, צייכען] (שם עה) אמר ריש לקיש הצר בכלי צורה חייב משום מכה בפטיש פי' אף על גב דפליג ר' שמעון (שם קג) דתניא הצר בכלי צורה כל שהוא ר' שמעון אומר עד שיצור את כולו כלומר עד שיצור את כל הצורה יחידאה היא ואי ההיא צורה אית בה אותיות דמקרו חייב משום כותב ואי לא חייב משום מכה בפטיש (בב"ב נג) אמר רב הצר צורה בנכסי הגר קנה (כלים פכ"ד) ושל צורות טהור מכלום פי' בגד שיש ביד רוקמי רקם ובו מיני צורות כדי לראות בו לעשות כמותו בגד אחר (בריש צו בילמדנו) וכשנגלה הקב"ה ליחזקאל ואמר לו הגד לבית ישראל את הבית אמר לו רבש"ע וכי עכשיו בונין אותו שאמרת וישמרו את כל חקותיו ועשו אותו אמר לו עכשיו יהו קורין בצורות הבית ואני מעלה עליהן כאילו בבנינו הן עסוקין וכן בסדר קרבנות (מ"ק י) אמר ליה לבריה אותן בני אדם אנשים של צורה הן (יומא נד) כרובים בצורייתא הוו קיימי פי' אע"פ שלא היו הארון והכרובים במקדש שני כרובים מצויירים בכותלים היו שם. אפי' פיגול טעון צורה כבר פי' בערך פגל המתרגם פסוק כצורתו פי' בערך תרגום: