[קווסטען] (שבת קלו) אלו הן ציצין המעכבין את המילה תשובת רב האי גאון ואביו רב סרירא ז"ל בשר החופה את רוב העטרה דאמריתו אמאי אפקוה בל' ציצין כך הוא כל הבשר החופה העטרה אינו נקרא ציצין אלא אם נטל מקצתו ושייר מקצתו הנה מעט והנה מעט נקראו אותן מעט הנתרים ציצין מפני שדומין לסנפירין ותרגום סנפיר ציצין (א"ב תרגום אשא כנפי שחר אזקוף ציצין דקריץ) (שם פב) ציצין שפירשו רובן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור (ביצה לו) אמר להן אביי נקטוה בציצתיה ואפקוה פי' בשערו מלשון בציצת ראשי. (ע"ז מב) כל שיש לו ציצין בין פרקיו פי' שערות כמו ציצת ראשי (כלים פי"ז) סקורטי' משיחסום וינקב ועשה ציציתיה נתן דצוציתא כבר פי' בערך נתן. (גיטין נו ובריש ברייתא דר"א) למה נקרא שמו בן ציצת הכסת שהיתה ציצתו נגררת על גבי כרים וכסתות פי' כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע וזה כשהולך מביתו ועד פתח העזרה היו מונעות כרים וכסות בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהן (ירושלמי בפ' הרואה) העושה ציצית לעצמו אומר בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות ציצית לאחר לעשות ציצית לשמו. נחעטף מברך להתעטף בציצית וכן ללולב ומזוזה וכל מצות. הני כובשני ציצייני עיין בערך כבשן פי' למה קורין אותן צוציינ' שיש להן ציצית בראשיהן כמו שכתוב ויקחני בציצת ראשי (מנחות מב) ת"ר אין ציצת אלא ענף וכן הוא אומר ויקחני בציצת ראשי. אמר אביי וצריך לפרודה כציצאת דארמאי פי' וצריך לפרד הפתילין היוצאין מן הגדיל כקווצות שער של בלורית שדבוקה מלמעלה ופרודה מלמטה (בבא בתרא עג) האי גלא דמטבע לספינתא נפקא ליה פי צוציתא דנורא חיוורת ברישיה (תענית כז) חזייה דבכה ואחיך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה פי' אלו שנים כעין ציצית ויש לומר לענין ניצוצין דנורא: