[איינטראעענען] (שבת לח) מצטמק ויפה לו אסו' (שם צא). הוציא בגרוגרת לאכילה וצימקה (ביצה כו) היה אוכל ענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין (חולין נה) חרותה כל שצימקה ריאה שלה (ב"ר פ' לא) כל אשר בארץ יגוע יצמוק פי' יבש: