[העפט]. (נגעים פ"ט). חזרו וחיו אע"פ שמקומה צלקת נידונין כעור הבשר (כתובות עה) נשכו כלב ונעשה מקומו צלקת הרי זה מום פירוש משתתרפא המכה וקרם עליה עור ולא נשאר אלא רושם המכה בלבד שמוצלקת כדאמרינן בתורת כהנים יכול עד שיעשה צלקת תלמוד לומר שחין הא כיצד נתרפא ולא נתרפא מכלל שצלקת נתרפא ממש פי' נעשה מקומו שומא לבנה (נדה נה) אמר מר בר רב בשר נעשה מקומו צלקת: