[צו זאממען ציהן, פראיינען] (חולין עו) וכן שניטל צומת הגידים (גמ') ממקום שצומתון עד מקום שמתפשטין פי' שמתכווצין ח"א מיצמת צמתי ליה עיין בערך אומצא פי' מצמת צמתי ליה גומרי לחתיכה ומייבשא ליה לדמה בגויה ואסיר וח"א משב שייבי ליה גומרי לחתיכה ומייצן ליה לדמיה ושרי אלמא כל מיצמת מייבושי הוא (ב"ק פו) צמתה ידו וסופה לחזור פי' כגון צמתו בבור חיי והוא כגון צמקה שאינו יכול לעשות בה מלאכה ואילו בא למוכרו פוחתתו בדמים וסופה לחזור (יבמות קכא) היכא דליכא מכה מיצמת צמתי (גיטין מב) היכי דמי דלא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור (שבת קט) מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש (פסחים מ) ר' יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן פחדא צמית בעתותא מרפיא (במגלת איכה רבתי בגוים) ואצטמיתנין לבשרא ושלחת בעי ולא הוי דניתן לך ואת בעי חמר ואצטמיתנין ולא הוה לן דניתן לך ויהבינן לך מינה (סנהדרין קי) ההוא יומא דהוו מצטמתין קמיה ואשקיתיה חמרא (א"ב בנוסח' שלנו כתוב תוב דאנא מצילנא לך ואישקתיה חמרא) (ב"ר פ' כג) ועד דהומיה מצמתונין הוא משכח עיגולא ומהלך ביה (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פ' מה יתרון ובפסקא דעומ') ושאף צמים חילם ממונה של סיחון ועוג משה וכל המצומתין לו וכו' (בילמדנו ואת יהודה) מבעד לצמתך שהוא מצמתך לבתי כנסיות ושותין דברי תורה בצמאה. (בירושלמי בפרק אחרון בפיאה) ויהיו כ"ג עד דהוא מצמת לון הוא מסכן פי' ענין יובש הדוק וחבור: