[האלז] (חולין יט) כל העורף כשר למליקה וכל הצואר כשר לשחיטה (מנחות פט) ת"ר ידו על ראש ולא ידו על הצואר ידו על ראש ולא ידו על גביים ידו על ראש ולא ידו על החזה וצריכא אי אשמועינן כו' כתב רחמנא צואר משום דלא שוי לבהדי ראש. אבל גביים דשוי להדי ראש וכו' פי' הצואר היינו הגרון: