[שרייען] (ערובין ס) א"ל אביי זיל עריב להו וחזי דלא מצווחת עלי בבי מדרשא (ע"ז עד) א"ל רבי חייא לרב קום זיל וחזי דקא מצווחת עלי בבי מדרשא אמר היינו דאמר לי חביבי חזי דקא מצווחת לי עלי בבי מדרשא (א"ב לשון מקרא מראש הרים יצוחו):