[גלענצען וויא גאלד]. (חילין כב ובסיפרא בפר' ואם מן העוף) תחילת הציהוב בזה ובזה פסול פי' ציהוב מדכתיב ושער צהוב והוא קרוב לגוון הזהב (מדות פ"ב) מפני שנאשתן מצהיב פי' מאיר ומבהיק (נגעים פ"ג) הנתקין מטמאין בב' שבועו' בב' סימנין בשער לבן ובשער צהוב דק (ובריש הפרק) צהבו פניו של יוסף הבבלי (מנחות סח) שתק ר' טרפון צהבו פניו של ר' יהודה (חולין ז)רצונך סעוד אצלי אמר לו הין צהבו פניו של רבי (פסחים קיב) צהבו פניו של רב ספרא (נדרים מט) א"ר טרפון היום פניך צהובים (כתובות קג) פניו צהובין סימן יפה לו פניו ירוקין סימן רע לו: