[געבאט, בעפעהל] (סנהדרין פג) מניין שאם אמר גוי לישראל לעבור, על אחת מכל מצות שבחורה חוץ מאלולים וגלוי עריות ושפיכות דמים יעבור ואל יהרג הדא דתימא בינו לבין עצמו אבל ברבים אפילו על מצוה קלה אל ישמע לו כגון פפוס ולוליאנוס שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה ולא קבלו מהן אמר לא נתכוונו משמדתיהון אלא מגבי ארנונין: