[עססען געבען] ספו לי באליה (ב"ב כא) (כתובות מט) מכאן קביל וספי ליה כי תורא (חולין קז) ספת ליה לבראי ולא משת ידך (שם צה) לא הוי ספאי לך משור של פטם (כתובות סא) ספי מכל מינא (יבמות קיד) מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו לא דלא ליספו להו בידים פי' שלא יאכיל הקטן בידים (מעשרות פ"ב) באבטיח שאבור לי סופף ואוכל פי' ענין שואב (א"ב סופת כתיב ור"ש גרס כופף):