[הארא] (שבת קמג) שיער של אפונין ושל עדשים הנופות הן התיקים והזמורות והתבן והעוץ של תבואה ושל קטנית כולן נקראין שיער (ב"ב פב) דתנן (כלאים פ"ד). מעשה בצלמון כו' עד היה הופך את השיער במקום הזרע וזורע את הבור פי' אדם נטע כרמו שורות והרחיק זמורות שורה זו מזמורות שורה זו י"ו אמה והיה הופך את הזמורות של שורה המזרחית בתוך י"ו אמה שהן מופנות בלא זמורות כנגד השורה שהיא לה מערבית וזמורות של השורה שאמרנו שהיא לה מערבית הן מתוחות ובכלל י"ו אמה שבינה ובין השורה שהיא לה מזרחית וכענין הזה כל הכרס נמצאו זמורות בשורות מתוחות בכלל י"ו אמה שביניהן ואחוריהן קרקע פנוי י"ו אמה בלא זמורות והיה זורע זה הקרקע הפנוי תבואה כלומר אינו כרם והתירו לו חכמים. (פיאה פ"ב) הכל מפסיק. לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר ואם היה שיער כותש אינו מפסיק פי' אם היו הנופות כותשין זה את זה על גבי הגדר ומתערבין אילן זה עם אילן זה נותן פיאה אחת לכל. (כלאים פ"ה) שומרה שבכרם גבוהה י' ורחבה ד' זורעין בתוכה פי' מין אחד וסביבותיה מין אחר ואם היה שיער כותש כלומר אם הנופות כותשין זה על זה ומתערבין זה על זה אסור (ב"ר פ' סד) כלו כאדרת שער כולו אדרי פי' כשער אדרי והוא המוץ שבגורן הה"ד באדין דקו כחדא פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט אמר רבי חנינא בר יצחק מי גרם לעשות להן כעור מן אדרי קיט על שפשטו ידיהם באדירים (ברכות כד) היה שער יוצא לו בבגדו מהו קורא או לא קרי עליה שיער שיער פי' השיער שיער הוא ולא בשר כשבשרם מכוסה ושערה יוצא מתוך בגדה כיוצא בו קרי עליה נכרי נכרי (חולין מד) עד שישעיר וושט פ' עד אותו מקום שמולגין הכרס מפני השער שמגרדין וושט עד ולא עד בכלל פ"א ישעיר כויץ רונצי"ר בלע"ז: