[אינטער שטיטצען] (אבות פ"ג) והכל מתוקן לסעודה אלו משניות פי' ר' משולם בר' קלונימוס ז"ל ויהיו עניים בני ביתך שיהיו בני ביתך עושין מלאכתך ולא אחר מאי ניהו כדקאמרינן ההוא עניא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה באוכמא אתא לקמיה דרב א"ל זבנן א"ל ויהיו עניים בני ביתך א"ל זיינא לך כעניא אבל לא זביננא לך אזל קמיה דרב פפא בר שמואל זבניה וכו' (ב"מ ס) הכל צפוי ואית דאמרי הכל צפון מלמד שכל מעשיהם של בני אדם צפונין הן אצל הקב"ה כדכתיב הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי והרשות נתונה מלמד שניתנה רשות לבני אדם לטוב ולרע. ועוד כתיב ובחרת בחיים אין אומרים לו לאדם בחור אלא בדבר שיש לו רשות לבחור אלמא הרשות בידו ובטוב העולם נידון מלמד שהקב"ה מפרנס וזן עולמו בטובו אבל לא לפי מעשיה מניין אנו למדין מברייתו של עולם עד שניתנה התורה כדקאמרינן הני כ"ו חסדו בהודו בתלים כנגד מי כנגד כ"ו דורות מאדם עד שניתנה התורה שלא היה להן מעשים טובים וזן אותם בחסדו הוא היה אומר הכל נתון בערבון מלמד שהאדם ע"י ערב משנולד שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו ללמדך ששני מלאכין מהלכין עמו ביום ושני מלאכין אחרין מהלכין עמו בלילה אותן שמהלכין עמו ביום כותבין בלילה מה שהוא עושה ביום ואותן שמהלכין עמו בלילה כותבין ביום מה שהוא עושה בלילה ובאין ומעידין לפני הקב"ה. ומצודה פרוסה על כל החיים זו מצודתו של מלאך המות שנאמר כי גם לא ידע האדם את עתו ואומר אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח החמת פתוחה זה דרך הטוב והרע שהן נפתחין לבני אדם שנאמר ראה נתתי לפניך היום וגו' ועוד אמרו חכמים בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו והחנווני מקיף זה יצר הרע שמקיפו לאדם מעט מעט עד שימלא ספקו וכיון שנתמלא ספקו אבד ובטל מן העולם שנאמר במלאת ספקו יצר לו הפנקס פתוחה והיד כותבת זה פינקסו שנכתב כל מה שעשה שם זה שאמר הכתוב גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם וכתיב ביד כל אדם יחתום ואמרו חכמים אע"פ שכל מעשיהן של בני אדם גלוים וידועים לפני הקב"ה נכתבין הן משעה שנוצר אדם כולם כתובין לא נאמר אלא יכתבו והגבאין מחזירין תדיר בכל יום וגו'. אלו פירות מעשיהן של רשעים שהן עושין בעולם הזה והקב"ה פורע מהן שנא' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו וא"ת עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנא' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו. כבר פירשנו עבירה שעושה פירות יש לה פירות אבל קרן כולו קיים ליום הדין ויש להן על מה שיסמכו אלו טעמים שאמרו על כל אחת ואחת והדין דין אמת כמשמעו והכל מתוקן לסעודה זה כינוי של מיתה מלמד שהכל מתוקן למות שנאמר הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע ולמה נקראת מיתה סעודה ללמדך כשנקראין בני אדם לסעודה הכל נכנסין בפתח אחד אבל כשיושבין אין יושבין אלא כל אחד ואחד לפי כבודו אף בשעת פטירתו מקרה אחד לצדיק ולרשע ולעניין כבוד כל אחד לפי מעשיו (א"ב זה מלשון ולחם לבב אנוש יסעד):