[בעדינגען], איבר זעטצע] (ב"ב ח) כמה יהא בעיר רשאין בני העיר להתנות על השערין ועל המדות ועל שכר פועלין ולהסיע על קיצתן פי' להתנות על המדות למחוק או לגדוש או להוסיף ולגרוע ועל השערים פי' כור של חטים בכך וכך מעות וכן כל דבר שיש לו שער כיוצא בו. ועל שכר פועלים להתנות ביניהן תנאין על מה שיסכימו ויתרצו ולהציע על קיצתם. פי' לשנות פעם אחר פעם כאשר יראו והני מילי היכא דליכא אדם חשוב בעיר אבל איכא אין להם להתנות אלא ברשותו ואם לא עשו כן לא עשו כלום. (כלים פ"ה) ר' שמעון אומר צריך להסיעו פי' להסיעו ממקומו למקום אחר. (סוטה לג) ת"ר כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר ב' דגלים והיום נוסע תחילה (א"ב נסע הוא עיקר):