|
מר [פליסענדער באלזום]. (בילמדנו בנים אתם) מקוטרת מר ולבונה מר זה אברהם ולבונה זה יצחק מכל אבקת רוכל זה יעקב. (כריתות ב). מר וקציעה מור ואהלות בלשון יון מוסקו. (מקואות פ"ט) ואלו חוצצין בכלים הזפת והמר בכלי זכוכית. איכא דאמרי חמר כמו והחמר היה להם לחומר. איכא דאמרי המור כמו מור ואהלות מור מסתי"כו כדאמרינן בתוספתא המור והקומוס (א"ב שמות הבשמים נעתקו מלשון עברי אל לשונות יון רומי וישמעאל והעד מר חלבנה לבנה אהלות קציעה קנמון נרד כרכם כי כן שמותם עד היום אצלם והמר הוא מין שרף הנוטף ממין עץ והמעולה במינו שהוא שמן כמו בלסמון נקרא בלשון עברי צרי ובלשון העמים אסטקטון פי' דבר הנזל וכן אמרו חז"ל הצרי אינו אלא שרף ואמרו עוד שמן המור אשטקטון): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|