|
מקצה [אבגעזאנדערט]. (תמורה כח) המוקצה והנעבד איזהו מוקצה מוקצה לע"א פי' העומד לשם ע"א שהקצהו לשמה להקריבו (נדה מא) להוציא את המוקצה לע"א. אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצמוקים בלבד פי' בירושלמי א"ר שמואל בר ססרטי מפני שמסריחות בנתים (שבת קכב) מעמיד אדם את בהמתו על גבי עשבים בשבת אבל לא על גבי מוקצה. (ביצה לד) עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית פירש גאון זצ"ל המוקצה הוא המקום המוכן להקצות בו פירות כדי ליבשן כדי שתגמר מלאכת' וכן פי' המעביר תאנים בחצירו לקצות לגמר את מלאכתן. פ"א פירות שלא נגמר מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה. המעמיד תאנים בחצירו לקצות ליבש. פ"א לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהן עראי ופטורין: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|