|
מר [הערר. געביטער]. (פסחים כה). אמר לי מרי דוראי פי' שלטון של כפר שלי מאי חזית דדמך סומק טפי כלומר אתה בעל חיים להציל נפשך בנפש פלוני אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב פי' מר רבה בר נחמני רביה. (שבת לו). ורב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה (חולין קי). רבי יצחק נפחא מרי דעובדא הוא (זבחים מג). א"ר חסדא מרי דכי מזבח מקום טהרה הוא. ס"א מרי ורבי (הוריות יד) הכל צריכין למרי חטיא. (סוטה מט). כל תלמיד חכם העוסק בתורה מפני הדחק וכו' עד משביעין אותו מזיו שכינה שנא' והיו עיניך רואות את מוריך ואין הפרגוד ננעל בפניו שנא' ולא יכנף עוד מוריך למה נקראו החלבים אימורים שהן מורים ואדונים על כל האברים ועולים על גבי המזבח לחלק אדון העולם. צפור דרור שאינה מקבלת מרות פי' שאינה מצוין. ביישוב שלא יתפשנה אדם ואם יתפשנה חונקת עצמה. מרי חלמא לשנאך (בילמדנו פרשת ואלה המשפטים) שונאו של נבוכדנצר מי הוא ישראל וכי תעלה על דעתך שדניאל מקלל את ישראל אלא תלה דניאל את עיניו למעלה ואמר מרי רבוני החלום ופתרונו יתקיים בנבוכדנצר שנאך וערך: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|