|
מר [גיפט, גאלל ביטטער] (תרומה פ"ח). שיעור המים המגולה כדי שתאבד בהן המרה פי' ארס של נחש. (פסחים לט) ובחרחבינה ובמרור (גמרא) מרור. מרריתא פי' חזרת יער שהיא מרה אימא מררתא דכופיא פי' מרה של דג ששמו כופיא והוא שיבוטא והוא קולייס האספנין (שבת קט) עולא אמר אזוב יון מרוא חיורא פי' בלעז מרוז"י (א"ב פי' בלשון יוני מין עשב אשר ריחו טוב ועליו לבנים. ואין שפתותיו נוטפות מור תכוינה כבר פי' בערך טף): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|