[ווארט. רעדע] (ע"ז כה) א"ר אשי אמר לי חנינא מילין ואמרי לה במילין פי' מילין דברי' בעלמא נינהו ולא היה מעשה מעולם ואמרי לה במילין שעושין דבר זה ע"י לחישה דכשפים (חולין קלט) אמר רב אשי אמר לי רבי חנינא מילין מילין סלקא דעתך אלא במילין פי' מילין לא היו דברים מעולם דליהוו משתעו אותם יונים מילין סלקא דעתך הוא. אמר לדידי חזי לי במילין כלומר במכשפות היו עושין לדבר היונים אלו מפירושי מגנצא. ור"ח פי' במילין בשיחתן של עופות כלומר אלו שמע רב כהנא מהן שאומרים קירי קירי ששיחתן הוא יודע שיחת העופות כאשר הוא מפורש (גיטין מה) שהיה רב עיליש יודע שיחת העופות ובאת יונה וצפצפה לפניו עיליש ברח עיליש ברח קם וערק ואיתרחיש ניסא ואישתזיב. (מגילה יח ובויקרא רבה זאת תהיה) מרים בפיה חטאת וכל איבריהו לקו. אמר רב יאשיה סמא דמילתא משתוקא א"ר אושעיא מילה בסלע ומשתוקא באבן טבא וכו' (בתוספתא דפסחים בפרק הפסח) יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשין וכן הוא אומר גם אויל מחריש חכם יחשב אינו צריך לומר חכם מחריש אוטם שפתיו נבון (א"ב (יומא מב) ומשמע ממילא פי' מן המלה עצמה ונעתקה לכל דבר שנעשה מעצמו תרגום בפסוק בלילה ההוא נדדה ואתגלגלו פצימה ממילהן פירוש מאליהן):