[פאלל ווערדען] (פסחים עד) הא מלייתא שרייא פי' עוף או כבש מלא בשר בתוכו ונצלה כשם שבולע מן הבשר שבתוך העוף ושבתוך הכבש כך פולטו בולע מבפנים ופולט מבחוץ. פ"א כל דבר שממלא מבשר וצולהו היינו מולייתא כגון פשדי"דא (מקואות פ"ג) עד שיצא מלואו של מקוה כיצד היה המקוה מ' סאה חסר ג' לוגין ומלאו בשלשה לוגין שאובין פסול עד שיצאו ממנו אותן שלשה לוגין שמילאו אותו ועוד מעט מלאהו בקרובין כשר. (ב"ב קסב) היה בין כתב לעדים חלק שתי שיטין ומילא החלק בקרובין כשר (סוטה מח) אבנים הללו אין כותבין עליהן בדיו משום שנאמר פתוחי חותם ואין משרטין עליהן באיזמיל משום שנאמר במילאותם אבל כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ הן נבקעות מאליהם כתאנה שנבקעת בימות החמה ואינה חסרה כלום (זבחים סג) קרנות המזבח חלולות היו שנאמר ומלאו במזרק כזיות מזבח אבנים שלימות תבנה אמר רחמנא אלא דמנח מידי ושקיל (גיטין ע) א"ל אליהו לרבי נתן אכול שליש ושתה שליש ולכשתכעוס תעמוד על מליאה כלומר לא תמלא כריסך ממאכל לכשתכעוס ימלא כריסך מכעס ולא יבקע. (תמורה ד) מלאתך אלו הבכורים כלומר שניטלין בתחלה כשעדיין הכל מלא שלא ניטל ממנו כלום. ודמעך זו התרומה שניטלת מן הדימוע מאחר שיש בהן חולין של בכורים עם הטבל של תרומה: