[האמער] (ב"ב צד) כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה. (ע"ז יח) אימת הוי' במכש אחרון לית בה שוה פרוטה (ב"ר פ' מה) וירד העיט א"ר אסי נסב אברם מכושה והוה מכש להון ולא הוו מכתשין. (בויקרא רבה בריש קדושים תהיו) מאן דאית ליה פסא או מכוש. (ובסוף קדושים תהיו) יטעון מכושיה ויחצוב בטורא ס"א יסב פסא (א"ב יש שענינו פטיש ויש שענינו מגרופי עיין ערך כש):