[מוטצע]. (שבת קמז) אביי הוה קאים קמיה דרב יוסף א"ל הב לי כומתאי (עירובין פ"ד) דלמא כשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא. (שם צא) הוא מותיב לה והוא מפרק לה בכומתא וסודרא. (מ"ק טו) דבר שהוא חוץ מגופו בראש מאי איהו לאו תפילין א"ר פפא לא כומתא וסודרא פי' כומתא מגבעת רכה שהיא כמלא הראש ואין עולה למעלה מן הראש וכגון זה (גיטין לט) שקל ההוא גברא כומתא ושדא לאמתא אמר לה קני הא וקני נפשיך כלומר קני נפשיך בחליפין: