[עהרע] כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חבירך מפורש באבות דר' נתן (בפ' ר' יוסי אומר). כבוד תלמידך. ממשה רבינו שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים ולא אמר לי עשאו כמותו. כבוד חבירך כמורא רבך מאהרן שאמר למשה בי אדוני אע"פ שחבירו היה עשאו רבו. מורא רבך כמורא שמים מיהושע שאמר למשה אדוני משה כלאם שקלו כנגד השכינה. (ובמכילתא בפ' וישא עמלק ובב"ק טז) משום כבוד אביו ומשום כדי חייו ופי' הוא בתוספתא (במסכתא נדרים ומפורש בירושלמי בפ" אע"פ) מה שאירש מאבא היום מכור לך בלוה לתכריכי אביו מפני שהיה גוסס. מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימין משום חיי שאין לו מה יאכל. כבודם בקלון אמיר. ועמי המיר כבודו בלא יועיל. וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. תיקון סופרים י"ח הן. ומפורש בילמדנו (בפיסקא וברוב גאונך. בפיסקא ראה החילותי תת לפניך) כי הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו בספרים הראשונים הוא כתוב בבבת עיני. (יומא כא) מאי דכתיב וארצה בו ואכבד וקרינן ואכבדה מאי שנא דמחוסר ה' אלו ה' דברים שמחוסר מקדש שני ממקדש ראשון. ואלו הן ארון כפרת וכרוב אחד. שכינה שני. רוח הקדש שהוא נבואה שלישי. אורים ותומים רביעי. אש מן השמים חמישי. (עירובין סג) שאני התם דאתחיל בכבודו פי' כשלקח ר"א הסכין לראותה אמר לו בר תחליפא לא ליחוש מר לסבא שהוא רב אחא בר יעקב והואיל והזכירו נראה דלא חש בכבודו. (סוטה מט) משמת רבי גמליאל הזקן בטל כבוד התורה פי' בטלו בני אדם שמכבדין בעלי תורה פ"א (מגילה כא) ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל הזקן היו למדין תורה מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה (ע"א מב) על המכובדין אסורין מפורש בגמרא בחיצונה אלו הן המכובדין שעל שירין נזמין וטבעות: