[בראטען] (עירובין כט) ליתי בשרא דאטמא ימינא דדיכרא וליתי סוגייני דערבתא וניכבביה וניכול פי' יצלה הבשר שעליו ויאכל (סנהדרין ע) כבשר כיבי דאכלי גנבא פי' בשר שאינו נצלה כל צרכו כדאכלי גנבא כמאכל בן דרוסאי: