[קופע] (בשבת מח) חזא דפריס דסתודר אפומ' דכובא. (ובב"מ כה) הא בכובא וכסי לא יגע דמצנעי בסכיני ובהמנק נוטל ומכריז. (ובב"ק פו) דמרקיד בי כובי. (ובע"א כט) א"ר יהודה הני כובי דארמאי דבר שאין מיכנסי לקיום הוא משכשכן במים ומותרין. (ושם ס) אכובא חמרא אסור. (בכתובות ס"א) אביי מנחא ליה אפומא דכובא פי' כלי של יין (א"ב פי' בלשון רומי מין כלי גדול אשר בו מריקים היין):