[איין בייכיגיס געפעס ברוך שטיק] (שבת צו נדה מט) ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גסטרא בלבד מאי טעמא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא פי" חצי כד שזורעין שם העשבים וקורין בנ יון גסטרא ובלע"ז גרשת"א ובלשון ישמעאל קצריה ובלשון משנה גצרא ובלשון קדש עציץ ואם ניקב החצב במוציא משקה אומר הבא גסטרא והנח תחתיו כדי שיקבל מה שיזוב ממנה אבל אם הגסטרא גופה מוציאה משקה אין אומר הבא גסטרא שיקבל מה שיזוב ממנה דתנן (בכלים פרק רביעי) וכן גסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקי' אף על פי שמקבל אוכלין טהורה שאין שירים לשירים פי' כי עקר גיסטרא כלי שנחלק לשנים הוא והיינו שירי כלי (א"ב פי' בלשון יוני מין כלי אשר לו בטן גדול וגם תחתית הכלים נקרא כן) (שבת קח) אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך גסטרא. (ע"ז יג) ונשוייה גסטרא אמר קרא ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן לה' אלהיכם פי' חותכה לשנים חציה נופלת בכאן וחציה נופלת בכאן כלומר כאלו עושה אותה נבלה אמר קרא ונתצתם את מזבחותם וניתוץ כן הוא שמשליך את האבנים אילך ואילך ואמר קרא לא תעשון כן לה' אלהיכם כל ענין נתוץ. (חולין כב לב) אמר חזקיה עשאה גסטרא נבלה. (שם נב) נשתברו רוב צלעותיה גסטרא קא אמריתו הא נמי גסטרא קא אמר פירוש כיון שניטלה מן הבהמה צלע מכאן וצלע מכאן זה כנגד זה הרי זה גסטרא. (שם קכד) התם דגורר את הטפילה דצלקיה מיצלק הכא דעבדיה גסטרא. (סנהדרין נב) ואימא דעביד ליה גסטרא פי' שחתכו באמצע גופו ואינו מתיז ראשו אלא חולקו לשנים: