[בעקאנט. פאלבליטיג]. (בבא קמא כו) תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות זקופות. (סוטה ו) וכל הרוצה לראות בא ורואה חוץ מעבדים ושפחותי' מפני שלבה גס בהן. (גיטין עג כתובות פה) פי' ההוא גברא דאמר נכסאי לטוביה שכיב אתא טוביה אמר רבי יוחנן הרי בא טוביה אמר טוביה ואתא רב טוביה לטוביה אמר לרב טוביה לא אמר ואי איניש דגייס ביה הא גס ביה. (גיטין סה) מהו דתימא במערב הא לא איתיה קא משמע לן דלמא בהדי דאזיל מיגס גייס ביה. (חולין יח) ריש לקיש אכשר בחודי דכובעה קרי עליה ר' יוחנן גייסא וגייסא. (נדה ב) הכא מי איכא למימר חזאי ואתאי דילמא הגס הגס חזיתיה פי' ר"ח הגס הגס בניחותא אתאי לפיכך לא הרגישה ביה וי"א קרוב לבדיקה ראתה זה הדם ולא ידענא ביה כדאמרינן לבו גס בה וכן פירש גייסא גייסא דהכל שוחטין קרוב קרוב לראש מלשון לבו גס בה. ופירושו לבו קרוב לה וכן כל גס ביה בתלמוד ענין פתרון אחד להם והמשכילים יבינו: