[גרויס] (דמאי ספ"ב) וכל המשפיעין במדה גסה רשאין למכור דמאי פי' כי מדה גסה הוא לו והלוקח משתכר הלוקח מפריש אבל המוכר מדה דקה כגון החנוני הואיל והוא משתכר הוא מפריש לפיכך אינו רשאי למכור דמאי אלא א"כ מתקנו ביבש שלש קבי' ובלח דינר נתנו שיעור ליבש ונתנו דמים ללח ותנא דבי ר' חייא נתן דמי ליבש ושיעור ללח דהכי אמרו הין מדה גסה מן הין ולמטה מדה דקה שומן מדה דקה משומן ולמעלה מדה גסה (פ"ד דשביעית) מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו את הגס הגס הכי סוגיא דמתניתין מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין נחשדו להיות מלקטין את הכל והן אומרים בגסין ליקטנו התקינו שיהו וכו'. (בתלמוד ירושלמי בפרק אלו טרפות) דרוסת הארי בגסה דרוסת הגז בעוף הגס פי' עוף הגדול כמו הנשר והדומה לו. (ובפרק כסוי הדם) לא בזבל גס ולא בחול גס: