|
גס [איין טאדעסציגן ליעגען בויכגישוויל]. (נדה סג) כמין צמרמורות ראשה כבד עליה ואיבריה כבדין עליה ורותחת וגוסה. (בפסיקתא דותאמר ציון ובמגלת איכה מה יתאונן) אבותיכם במדבר אני אמרתי לתת להם לחם קל כדרך שהמלכים אוכלים שלא יהא מהן גוסה ודלורי' אוחזתו והן מתרעמין ואמרין ונפשנו קצה בלחם הקלוקל פירוש גוסה אכילה גסה ונפיחות בטן דלוריא לשון לעז הוא דולולר"י (א"ב נראה שהגירסא נכונה היא נווסא ודייריא פירוש נווסא בלשון רומי מין חולי אשר בו מתאפק אדם להקיא ואינו יכול וכן לפורשים בים פירוש דייריא בלשון יוני ורומי חולי השלשול): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|