[איידלמאן. שוואך. קרענקלך]. (ברכות יו) איני כשאר כל אדם אסתניס אני (ביומא ל) במשנה אם היה כהן גדול זקן או איסתני' מחמין לו חמין. (ובגמ' דמסכת תמיד) מעשה באחד ששתה מים ונתן לתלמידו ולא שפך מהן ואותו תלמיד אסתניס היה ומת בצמא באותה שעה אמרו לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן. (ובב"ב קמה) בגמ' דהשושבינות רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסתני' וטוב לב משתה תמיד מי שדעתו יפה (ובפסחים קח) בגמ' דסמוך למנחה רב ששת אסתני' הוה. (בסוטה יא) ובגמרא דוכן לענין הטובה כלום אתה אסתני' יותר מפרעה. (בסנהדרין ק) גמרא דרבי עקיבא בחלק רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסתני' (בב"ר יא) ויברך אלהים מפני האסתניסי' פי' אדם שיש לו נפש רעה ואינה מקבלת כל דבר לראות דבר מאוס קורין לו אסתניס (א"ב פירוש בלשון יוני איש חלש ומזגו רע):