[איין קיפר געלד אין רום] (קדושין ב) פרוטה שאמרו אחת מח' באיסר האטלקי (ובמציעא סו) בגמ' דכיצד לקח הימנו חטים ולא כאיסרו הבא לידו פי' בשעה שאמר הלוה למלוה יש לי חטים שאתן לך במה יקנה המלוה אותה העת לא נתן ללוה איסר שיאמר מעותי קנו לי והחטים לא משך לפיכך לא קנה. עד שיראה איסר שכנגד לבו (בברכות ל) פי' כשכופף אדם מתקפל טבורו בתוך מיעיו ונראה הסחוס והוא ציפוי נפש שבשילהי החזה באמציעתו בולט והוא כשיעור איסר ויש מפרשים עד שיכוף קומתו ויראה איסר מוטל בארץ כנגד לבו מפני שהאיסר מטבע קטן ואם לא ישוח ויעיין אין מביטו בארץ בעת שהוא מכוון ומוטל כנגד לבו (א"ב פי' בלשון יוני מין מטבע רומיית של נחשת והיה כפל המטבע הנקראת בלשון רומיית דיפונדיון וחכמינו קראוה פונדיון):