[גפאנגן. פרבאטן]. (בסנהדרין לז) בגמרא דואלו הייתם יודעים בני יכניה אסיר בנו שאלתיאל בנו אסיר שעברתו אמו בבית האסורין שאלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי דאין אשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד ד"ת שנשאל אל באלתו ומחל לו על כל עוונותיו ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו ומפורש בויקרא רבה בפ' זאת תהיה. איסור כולל (מכות כב) בגמרא דיש חורש (שבועות כג) בגמרא דשבועה שלא אוכל ואכל אוכלין (בקדושין עז) בגמ' ישראל שנשא חללה איסור מוסיף אית ליה (ביבמות לג) בגמרא שני אחים איסור כולל ואיסור בת אחת (בכריתות יד) בגמ' דיש בא ביאה אחת (בנזיר לז) מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה מנזיר מה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נתנה בו תורה טעם כעיקר (בפסחים מד) פי' נזיר שאין איסורו איסור עולם אלא עד מלאת ימי נזרו בלבד ואין איסורו איסור הנאה ולא התנה עליו אלא עד שתייתו בלבד דהא תנן מערבין לנזיר ביין. ויש היתר לאיסורו שאפילו זה היין בעצמו שנאסר לו בשתייה עכשיו אחר מלאות ימי נזרו מותר הוא בו ביין עצמו שנאמר ואחר ישתה הנזיר יין עשה בו משרת ענבים שאין בו אלא טעם יין כענבים עצמן כלאים שאיסורן איסור עולם שנאמר את חקתי תשמורו חוקים שחקקתי לכם כבר תשמרם באיסורן לעולם. פי' אחר כלאי הכרם שאיסורן איסור עולם שלעולם אסור לזרוע כלאים ואיסורן איסור הנאה דכתיב פן תקדש המלאה דרשינן ליה תקדש תוקד אש ואין היתר לאיסורו לעולם כי לשריפה הוא הולך והוא הדין לערלה בשתים שאיסורו איסור הנאה ואין היתר לזה האילן כולו בשני ערלה כלל לא בו ולא בפירותיו כלל אבל לאחרי כן מותרין הפירות והאילן. אסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבאר' ישראל שאינה צריכה עיר אחת לבצרה אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו עושה פרי משאוי שני בני אתונות וכו' בסוף (כתובות קיא):